הצגה קצרה ונחמדה שעשיתי בגן ביום הראשון:
משמש מגיע לגן, אומר שלום לילדים (חלק הוא מכיר משנה שעברה).
מספר שהוא מתרגש מאוד להיות בגן. שהיה כיף בחופש, אבל הוא התגעגע לגן... וגם יש לו תיק חדש ובקבוק חדש...
אבל חלק מהחברים שלו לא כאן, ויש גם ילדים חדשים...
צ'ופס נכנס בבכי מוגזם: לא, לא, אמא! אל תלכי! אל תלכיאיאי! אוהוו! אני לא רוצה גן, אני רוצה הביתה!
משמש: מסכן הילד הזה, נראה לי שהוא לא מכיר אף אחד בכלל... טוב, אני לא אפריע לו לבכות, זה בטח כיף לו... (ילדים:...) המממ... הוא עצוב? הוא צודק שהוא עצוב, אין לו חברים! גם אם לי לא היו חברים הייתי בוכה ועצוב. אולי אני אציע לו להיות חבר שלי? רעיון טוב!
(משמש מתקרב): סליחה, סליחה...
(צ'ופס מסתובב ובוכה למשמש בפנים בקול, משמש נבהל ומסתתר, מנסה פעמיים)
(צופס עושה הפוגה בבכי, משמש:) נראה לי שהוא נרגע. קוראים לי משמש, איך קוראים לך?
צ'ופס: בוהוהוהו!!
משמש: בוהוהו? איזה שם מוזר! אני חייב למצוא דרך לגרום לו להפסיק לבכות. אולי אני אשפוך עליו דלי של מים? לא... אולי אני אזרוק עליו כדור? גם לא... אוף אני לא מצליח להרגיע אותו, הבכי שלו ממש מעציב אותי. פשוט בא לי לבכות..
(משמש מתחיל לבכות, צ'ופס מסתכל עליו פתאום ושואל): למה אתה בוכה?
משמש: אני בוכה כי אתה... הי, אתה כבר לא בוכה...
צ'ופס: אבל אני עצוב מאוד
משמש: למה אתה עצוב?
צ'ופס: אני מתגעגע לאמא, אני רוצה הביתה. אני לא רוצה להיות בגן.
משמש: אבל למה? כיף בגן! אתה יכול לשחק בפינת הבובות, במטבח, לקרוא ספר בספריה... לשחק עם חברים..
צ'ופס: אבל אין לי חברים.
משמש: אולי תהיה חבר שלי?
צ'ופס: באמת?
משמש: כן, למה לא? רק תגיד לי בדיוק איך קוראים לך, בוהוהו, או בוהו-הוהו?
צ'ופס: מה? קוראים לי צ'ופס!
משמש: אה, חשבתי ש... לא חשוב... אני משמש, בוא נלך לשחק! אני אראה לך את התיק שלי!
צ'ופס: גם לי יש תיק חדש, עם ציור של שלוקימון!
משמש: וואו, אתה חייב להראות לי!
צ'ופס: בשמחה, בוא! אתה יודע מה, נראה לי שיהיה לי נחמד השנה בגן הזה!
(יוצאים. סוף...)
משמש מגיע לגן, אומר שלום לילדים (חלק הוא מכיר משנה שעברה).
מספר שהוא מתרגש מאוד להיות בגן. שהיה כיף בחופש, אבל הוא התגעגע לגן... וגם יש לו תיק חדש ובקבוק חדש...
אבל חלק מהחברים שלו לא כאן, ויש גם ילדים חדשים...
צ'ופס נכנס בבכי מוגזם: לא, לא, אמא! אל תלכי! אל תלכיאיאי! אוהוו! אני לא רוצה גן, אני רוצה הביתה!
משמש: מסכן הילד הזה, נראה לי שהוא לא מכיר אף אחד בכלל... טוב, אני לא אפריע לו לבכות, זה בטח כיף לו... (ילדים:...) המממ... הוא עצוב? הוא צודק שהוא עצוב, אין לו חברים! גם אם לי לא היו חברים הייתי בוכה ועצוב. אולי אני אציע לו להיות חבר שלי? רעיון טוב!
(משמש מתקרב): סליחה, סליחה...
(צ'ופס מסתובב ובוכה למשמש בפנים בקול, משמש נבהל ומסתתר, מנסה פעמיים)
(צופס עושה הפוגה בבכי, משמש:) נראה לי שהוא נרגע. קוראים לי משמש, איך קוראים לך?
צ'ופס: בוהוהוהו!!
משמש: בוהוהו? איזה שם מוזר! אני חייב למצוא דרך לגרום לו להפסיק לבכות. אולי אני אשפוך עליו דלי של מים? לא... אולי אני אזרוק עליו כדור? גם לא... אוף אני לא מצליח להרגיע אותו, הבכי שלו ממש מעציב אותי. פשוט בא לי לבכות..
(משמש מתחיל לבכות, צ'ופס מסתכל עליו פתאום ושואל): למה אתה בוכה?
משמש: אני בוכה כי אתה... הי, אתה כבר לא בוכה...
צ'ופס: אבל אני עצוב מאוד
משמש: למה אתה עצוב?
צ'ופס: אני מתגעגע לאמא, אני רוצה הביתה. אני לא רוצה להיות בגן.
משמש: אבל למה? כיף בגן! אתה יכול לשחק בפינת הבובות, במטבח, לקרוא ספר בספריה... לשחק עם חברים..
צ'ופס: אבל אין לי חברים.
משמש: אולי תהיה חבר שלי?
צ'ופס: באמת?
משמש: כן, למה לא? רק תגיד לי בדיוק איך קוראים לך, בוהוהו, או בוהו-הוהו?
צ'ופס: מה? קוראים לי צ'ופס!
משמש: אה, חשבתי ש... לא חשוב... אני משמש, בוא נלך לשחק! אני אראה לך את התיק שלי!
צ'ופס: גם לי יש תיק חדש, עם ציור של שלוקימון!
משמש: וואו, אתה חייב להראות לי!
צ'ופס: בשמחה, בוא! אתה יודע מה, נראה לי שיהיה לי נחמד השנה בגן הזה!
(יוצאים. סוף...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה