בס"ד
פורים תשע"א
המשלוח בדרך | תאטרון משחק ילדים
כל הזכויות שמורות ליצחק אברהמי
א. אמא
ואורן. משלוח מנות הכולל: במבה, מטבעות שוקולד, בקבוק יין, עוגת מאפין ארוזה ותפוח.
אמא נכנסת עם משלוח מנות ארוז: פורים שמח! עשיתי הפתעה
לבן שלי! הכנתי
בשבילו משלוח מנות, שיוכל לתת לאופק, החבר הכי טוב שלו.
אורן (מדוכדך): שלום אמא.
אמא: פורים שמח! למה אתה עצוב?
- אני לא
עצוב.
- אתה
נראה כאילו רבת עם החבר הכי טוב שלך, אופק. מה קרה?
- נו
באמת.
- באמת
באמת. והוא העליב אותי. הוא קרא לי נקניקיה על מקל!
- על מקל?
- עם
שומשום ואגוזים!
- אגוזים?
- עם חרדל
ורוד!
- חרדל
ורוד? זה נורא. חרדל ורוד זה באמת לא יפה. ואתה, לא אמרת לו כלום?
- קצת,
אולי. אבל הוא התחיל.
- קצת?
- טוב, אולי קצת יותר.
- קצת יותר?
- הרבה יותר....
- הרבה יותר?
- טוב, אני התחלתי...
- אתה התחלת?
- אבל הוא החזיר לי! הוא קרא לי..
- נקניקיה על מקל
- כן, עם...
- אגוזים ושומשום,
- בדיוק, ואפילו...
- חרדל ורוד. נורא. אבל אני חושבת שגם הוא נעלב?
- כן, די...
- אני רואה שאתה ממש מצטער. למה שלא תבקש סליחה.
- הוא לא יסלח לי.
- אבל למה
שלא תשלימו? הנה, הכנתי לך משלוח מנות. תן לו ותשלימו.
- את
חושבת? מה, והוא יסלח לי? טוב, אני אביא לו. וואו! תודה, אמא! אני הולך לאופק!
- יופי, אבל רגע, לפני שתלך לאופק לך לשמוע קריאת
מגילה. וקח אתך את יויו, אחיך הקטן.
- טוב, אמא.
(אמא יוצאת)
אופק: יואו, איזה אמא משקיענית! אפילו פתק היא הכינה
לי! אני אכתוב לו פתק...
"לאופק חברי היקר,
אני מצטער על כל המריבה ומבקש סליחה,
ואני מאחל פורים שמח.
שלך, אורן.
ב. קריאת מגילה.
אורן נכנס עם עגלה ובה יויו, אחיו התינוק.
הוא מכין את אחיו שיהיה בשקט ויקשיב בסבלנות. הוא מכין
מוצץ (ענקי), ספר וקשקשן.
קריאת מגילה ברקע, התינוק מתחיל להשתעמם. לא רוצה ספר,
רוצה
שאורן ישחק איתו. אורן מנסה לדחוף את המוצץ לפה של
יויו...
בסוף אורן מאבד עשתונות, מוציא במבה מהמשלוח, והתינוק
נרגע.
מחזיר את התינוק הביתה ורוצה להמשיך לאופק.
- אוף, איזה מעצבן! פתחתי את המשלוח ונתתי ליויו את
הבמבה של אופק. הוא ישים לב! הוא יחשוב שסתם אכלתי מהמשלוח שלו. אולי עדיף שאני
אגמור הכל ואחזור הביתה וזהו?
לא, אני אביא לו בכל זאת..
ג. מתנות לאביונים.
אורן יוצא, אך גבאי צדקה חוסם את דרכו.
אורן מבקש לעבור כי יש לו מצוות משלוח מנות לקיים, אך
הגבאי מתעקש: ומה
עם מתנות לאביונים?
- מתנות? אני מוכן לקבל.
- לא לקבל, לתת!
- למה לתת?
- לאביונים.,.,.
- טוב בסדר. מוציא מהמשלוח מטבעות שוקולד. אבל אני אתן
לך חצי, שישאר לי למשלוח...
- תודה. עכשיו לאביון השני...
- טוב, נו...
ד. משתה ושמחה.
מגיע יהודי שעוצר את אורן ושואל אם הוא יודע איפה יש
מכולת.
- כאן!
- אבל היא סגורה!
- ושם, בדקת?
- גם סגורה.
-והסופר בצומת?
- סגור, כולם יצאו לאכול סעודת פורים.
- בעיה. למה אתה צריך מכולת?
- אני באמצע הסעודה, וחסר לנו יין!
- אז תקנו במכולת!
- אבל הכל סגור!
- למה אתה צריך יין?
- בפורים שותים יין בגלל שהנס בפורים היה במשתה היין...
- טוב, בסדר. מוציא יין מהמשלוח. קח.
ה. משלוח לאופק. תחפושת.
נעצר ליד הדלת של אופק.
לקהל: איזה משלוח עלוב. רק תפוח ועוגה קטנה.
הוא בטח יכעס עלי עוד יותר.
אולי אני אלך הביתה וזהו?
שומע קול: אופק, צא ותבדוק מי זה שם בחוץ... - מיד אמא!
אורן: אוי, הוא מגיע! אני אתחבא! לא, אני אתחפש! (מתחפש
לליצן)
אופק: מי אתה?
-אני? למה?
- אתה מחפש מישהו?
- אה... רק באתי ל...
- הי, משלוח מנות! (חוטף)
- תביא (מנסה לחטוף, אופק מתרחק, ואורן מפספס)
- יש כאן פתק (שניהם קופאים, אופק קורא): לאופק חברי
היקר, אני מצטער על
כל המריבה ומאחל פורים שמח. שלך, אורן.
- זה מאורן! אתה יודע איפה הוא?
- לא!
- (לקהל): אתם יודעים איפה הוא?
- וואו! אורן מצטער. האמת היא שגם אני מצטער. לא הייתי
בסדר..
לאורן: קראתי לו 'נקניקיה על...
אורן: מקל...
אופק: כן, עם אגוזים ו...
אורן: שומשום...
אופק: בדיוק, וגם...
אורן: חרדל ורוד, אה?
אופק: כן... אבל, איך אתה יודע?
אורן: אה... אמ... יודע- מה?
אופק: טוב, לא חשוב.
איזה חבר טוב! איזה משלוח מנות...
(מסתכל לבדוק): יש פה... תפוח עץ, ו...עוגה...
(אורן מתחמק)
- רגע,
חכה! אולי בכל זאת אתה יודע איפה אורן?
- אה..
לא... למה? אתה בטח כועס על המשלוח הקטן...
- מה? מה
פתאום, זה המשלוח היפה ביותר שקיבלתי!
- באמת?
- באמת!
אתה יודע איפה הוא?
- חכה,
אני אקרא לו... (מוציא את התחפושת)
- אורן!
- אופק!
(חיבוק)
(הצעה:
- גם אני הכנתי לך משלוח, הנה, קח!
- וואו, אופק, אני לא מאמין! נקניקיה על מקל! עם אגוזים
ושומשום! ועם חרדל ורוד! אין כמוך, אופק! תודה!)
- תודה לך, ותודה לכל הילדים!
- פורים
שמח!
מהמם
השבמחקאהבתי!!!! תודה
השבמחקנייס
השבמחק