4.7.2012

הצגה לט"ו בשבט - הפתעות של ט"ו בשבט


הפתעות של ט"ו בשבט
כל הזכויות שמורות לתאטרון 'משחק ילדים' - אין להפיץ.
 ניתן לשלב בסדר ט"ו בשבט, בו הילדים אוכלים את הפירות בין מערכה למערכה.

אופק נכנס: היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולההדת ל... ל... בעצם למי יש יום הולדת? (פונה לילדים): לך? לך? אריאל הזמין אותי ליום הולדת... רק הוא לא אמר לי למי יש יום הולדת... טוב, אני אחכה לאריאל... אתה בטוח שאין לך יומולדת?
אריאל מגיע: אה, אופק, אני רואה שהגעת...
אופק: בטח שהגעתי, אני מחכה לך כבר המון זמן...
אריאל: טוב, אל תכעס עלי... הייתי עסוק, הכנתי שקיות הפתעה ליומולדת.
אופק: אבל למי יש יומולדת?
אריאל: מה, אתה לא יודע?
אופק: בטח שאני יודע... ל... ל... תזכיר לי איך קוראים לו?
אריאל: אני אתן לך רמז: יש לו רגל אחת.
אופק: רגל אחת?? (מצמיד רגלים)
אריאל: והידיים שלו פרושות למעלה. (מעצב את הידים של אופק)
אופק: מה אתה עושה?
אריאל: והעלים שלו בצבע ירוק... אתה מזהה מי זה?
אופק: עכשיו אני יודע, זאת המפלצת הירוקה! (קופץ ברגלים צמודות וידים מאיימות לכיוון אריאל, אריאל נבהל)
אריאל: לא, לא! ילדים, אתם יכולים להגיד לאופק למי יש יום הולדת?
ילדים: לאילן! לעץ!
אופק: אה, בטחח שידעתי, לאילן! היום יום הולהההדת לאילן! לאילן, כן. לאילן? איך אפשר לעשות יום הולדת לאילן?
אריאל: זאת לא בעיה, מושיבים אותו על כיסא, ומרימים! (הולך להביא כיסא)
אופק: לא, לא, רגע, עצור! איך אפשר להרים עץ? הוא כבד מדי, וגם אסור להוציא אותו מהאדמה, השורשים שלו ימותו, וחוצמיזה אתה לא יודע כמה פעמים להרים אותו!
אריאל: אהה, אתה צודק... אז אני יודע! נשים להם זר פרחים על הראש!
אופק: מה? אבל... ממילא יש להם פרחים, הם לא צריכים שנשים להם!
אריאל: אה, כן. אז נביא להם עוגה!
אופק: אבל הם לא אוכלים עוגות! הם רק שותים מים...  נו, באמת, איזה מין יומולדת זה!
אריאל: הממ.. אתה צודק, לא חשבתי על זה...
אופק: רגע, אמרת שהכנת שקיות הפתעה!
אריאל: אה, כן, מצויין, אני אלך להביא!
אופק: איזה כיף! אני אוהב שקיות הפתעה! עם שוקולדים, וסוכריות, ועדשים...
אריאל: בבקשה! (מגיש שקית עם פירות יבשים).
אופק: מה, מה זה?
אריאל: אלה פירות!
אופק: יבשים...
אריאל: זאת ההפתעה של העצים, מצטער אם חשבת על שוקולד וממתקים... אבל אלה לא סתם פירות, אלה שבעת המינים! (שבעה תנינים?) פירות מארץ ישראל!
אופק: טוב, תודה, אני כבר אלך לי הביתה... תודה על ההזמנה ל... יום הולדת...
אריאל: בשמחה, אופק, להתראות!
אופק: אוף! אני לא מבין איזה מין יומולדת זה! איך אפשר לעשות יום הולדת לעצים? ובכלל, הדבר הכי משמח ביומולדת זה שמחלקים שקיות של ממתקים. ומה הם חלקו? פירות יבשים!  תגידו, מה זה התמרים האלה? והזיתים? אני מעדיף הרבה יותר ופל מצופה, שוקולדים, במבה, סוכריות! מה זו השקית הזאת?


א. חיטה ושעורה. (כמיהה לארץ)
נכנס יהודי מגלות אשכנז (אפודה, שטריימל, משקפיים עגולות). שר: דע לך, שכל רועה ורועה... וכשהלב, מן השירה מתמלא ומשתוקק לארץ ישראל...
מה יש לך, שם, ילד?
אופק: סתם שקית עם פרות יבשים.
הערשל: פירות יבשים? ומה זה שם? עוגיות?
אופק: סתם, זה רק עוגיות יבשות מחיטה של ארץ ישראל, אני הרבה יותר מעדיף ופל מצופה.
הערשל (נבהל): עוגיות מארץ ישראל? איזו זכות!
אופק: אם אתה רוצה, קח.
הערשל: באמת? תודה! הנה, קח לך בפלה בתמורה!
אופק: מה כל כך מרגש בעוגיות האלה?
הערשל: אתה לא מבין, אנחנו, בגלות באירופה, אצלנו הכל שלג... לא כמו אצלכם, בארץ ישראל, ובלילה הקר, ליל ט"ו בשבט, מגיע אבא, ואנחנו כולנו סביב השלחן, והנה הוא מספר לנו על ארץ ישראל - {מדרש על חיטה} - ואבא מסיים ואומר לנו: הלוואי שנזכה להגיע אליה! ואנחנו נכנסים למיטות, וחולמים כל הלילה על ארץ ישראל, על ארץ שכולם בה יהודים, מדברים עברית, על ארץ עם שמים כחולים ואור בלי סוף, ארץ שנותנת פירותיה, אפילו העוגיות בה הם של ארץ ישראל! זו מתנה נפלאה! תודה לך! אני אחלק את העוגיות האלה לילדים שלי ואספר להם על הארץ המובטחת! תודה לך! להתראות!
(אופק קצת מאוכזב על החליפין, אבל דוחף את הופל לשקית)

ב. תאנה (עליה לארץ)
נכנס תמני, שר: ארץ זבת חלב...
מה יש לך שם?
תאנים?
-מחליף איתו בבמבה-
אתה יודע כמה חיכינו לאכול מפריה של הארץ? כמה חכינו להגיע לארץ הזו? מדרש על העזים שהתערב חלבן בדבש התאנים. מספר על המסע לארץ. תאנה של ארץ ישראל, איזו זכות!

ג. זית (עבודת האדמה)
חקלאי שר: כך הולכים השותלים...
מחליף זיתים במסטיקים.
אתה יודע כמה קשה עבדנו את האדמה הזו? איזו התרגשות לראות את פירותיה!



ד. גפן (ישוב הארץ)
בנאי נכנס: אני בניתי בית בארץ ישראל...
מחליף צימוקים בשוקולד.




ה. רימון (טיול בארץ)
מטייל: עץ הרימון נתן ריחו...
מחליף רימון בשקית צ'יפס.
אתה יודע מה הרימון מזכיר לי? את כל המצוות שעם ישראל מלא בהם! אני מטייל בכל הארץ - וזאת מצוה בפני עצמה - ורואה כל כך הרבה אנשים שעושים מצוות! למשל: פנצ'ר ברכב שעזרו לתקן, מישהו שנגמר לו האוכל... כו'.





ו. תמר (אחדות בארץ)
שוטר נכנס.
מחליף תמר בסוכריות דבש.
אתה יודע, אני חייב תמרים. התמרים מזכירים לי את הדקל ממנו באו. אתה יודע מה מיוחד בדקל? יש לו לב אחד. גם לעם ישראל יש לב אחד. אני צריך לזכור את זה, שגם אם רבים ומתווכחים בלי סוף, אנחנו צריכים לאהוב אחד את השני. ורק בארץ אנחנו יכולים להיות ביחד. (להפשיט)





ז. סיום
אופק מביע את אכזבתו על שהחליף את שבעת המינים בממתקים.
אריאל מגיע עם שקית היבשים שלו ומסתכל בקנאה בשקית הממתקים של אופק: מה, חילקו גם שקיות כאלה? איזה כיף לך! רוצה להתחלף?
אופק: אמממ.... יש לי רעיון אחר, אולי נתחלק בשקיות שלנו ונאכל ביחד? יש לי הרבה סיפורים מעניינים לספר לך! (יוצאים).

סוף.
ט"ו בשבט שמח

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה